תעודת זהות: מגוונים רמת השרון

כשמורן קלפנר צפתה בסרט ״נדיה״ בגיל שש, היא ידעה מיד שזה מה שהיא רוצה לעשות – התעמלות מכשירים. היא הגיעה לנבחרת של בני הרצליה והתאמנה מדי פעם בוינגייט יחד עם נבחרת ישראל אותה אימן בזמנו מיכאי ברסטיאן, שכידוע כיום מאמן בארה״ב את מחזיקת 6 המדליות האולימפיות אלי רייזמן ולפני כן את אלישיה סקרמון (בייג׳ין 2008). 

בגיל 11 מורן נאלצה לפרוש בגלל שהנבחרת שלה התפרקה. היא לא מצאה מסגרת תחרותית אחרת שהתאימה לה אבל האהבה להתעמלות נותרה, ולכן כעבור כמה שנים סיימה קורס מדריכים ומאמנים והגיעה לאולם ברמת השרון כדי להמשיך את דרכה בענף מהצד השני, של האימון. לאחר כשנתיים של הדרכה בחוגים היא הבינה שזה ״לא זה״, החוגים העממיים לא הובילו לשום מקום הישגי ומורן החליטה לפתוח ליגה תחרותית, שכיום פעילה גם ברמה האולימפית עם מספר מתעמלות ששייכות למסלול זה.

הנבחרת של מגוונים רמת השרון מונה כיום כ-80 מתעמלות בכל הדרגות (א׳-ו׳ + מתעמלת בדרגת ג׳וניור), שמתאמנות שלוש פעמים בשבוע ועוד שש פעמים באולם בוינגייט. בעוד מתעמלות בדרגות תחרותיות במסלול האולימפי בארץ מתאמנות לרוב בין 5 ל-6 ימים בשבוע, ברמת השרון זה לא מתאפשר, ״אין לנו אפשרות לתת יותר אימונים בשבוע גם בגלל זמינות המאמנים וגם בגלל השעות שהאולם פנוי בשבילנו״, מספרת קלפנר.

ככל שהשנים עברו והנבחרת גדלה והתפתחה, הגיעו גם ההישגים הרבים. עד לפני מספר שנים פעלה בישראל ליגת התעמלות מכשירים שאפשרה למתעמלות להתאמן במסגרת פחות תובענית מהנבחרות האולימפיות אך עדיין להיות במסגרת תחרותית והישגית, ולשם השתייכו רובן הגדול של מתעמלות רמה״ש. בשנות פעילותה של הליגה, הנבחרות של מורן בכל הגילאים זכו דרך קבע בתארים אישיים וקבוצתיים בתחרויות השונות שהתקיימו בארץ. כיום ישנם שני מסלולים בישראל – המסלול האולימפי כאמור, והמסלול שנקרא Open Age – לשעבר מסלול הליגה (בשינויים קלים) כאשר 80 המתעמלות של רמת השרון מתחלקות בין שני המסלולים. ״לפני שנתיים הגיע אלינו מנהל מקסים בשם אבי ליזרוביץ שדואג ועוזר לנו מאוד ואני מקווה שבזמן הקרוב ייבנה לנו גם אולם ייעודי״, מספרת מורן ומוסיפה, ״המטרה שלי היא להתחרות בחו״ל ולהוכיח למה אנחנו יכולות להגיע, ואני מאמינה שזה יקרה״.

מה שמייחד את רמת השרון לדברי קלפנר ולדברי המתעמלות לשעבר שיר סולומון וקשת שפיגלשטיין שגדלו אצלה באגודה וכיום מדריכות לצדה את הנבחרת התחרותית, הוא הפן הקבוצתי, המגובש, הקשר האישי שיש בין כל המתעמלות ובינן לבין המדריכים והמאמנים. ״הבנות הן חברות באולם וגם לגמרי חברות בחוץ, קטנות וגדולות – כולן ביחד״, מוסיפה שיר.

עוד דבר שמורן מציינת הוא האופן שבו מתנהלים האימונים. ״אין צעקות״, היא מספרת. ״הבנות באות לעבוד, ומי שלא באה לעבוד מבחינתי שלא תהיה פה. הן באמת אוהבות את זה (את ההתעמלות), זה בדם אצלן ולכן אני מרגישה שאני לא צריכה לצעוק״. את זה מורן למדה ״על בשרה״ כשעוד התאמנה תחת מיכאי כילדה, היא זוכרת שהאימונים התנהלו בשקט ובמקצועיות כי כולם הגיעו כדי לעבוד, וזה מה שהתווה את האני מאמין שלה כיום.

״משום דבר להיות כזו קבוצה מצליחה, זה נראה לי כמו חלום״, מסכמת מורן. ולנו לא נותר אלא לאחל לצוות המקסים של מגוונים רמת השרון ולמתעמלות המון בהצלחה בהמשך הדרך ועוד הרבה מדליות, גביעים והישגים לאומיים ובינלאומיים לאוסף!

צפו בפרק המלא של ״תעודת זהות: מגוונים רמת השרון״:

נהניתם? שתפו עם חברים:

תגובות פייסבוק

תגובות

השאר תגובה





פרוייקט בגדי גוף יד שנייה למען הכלבים שבצל