(עודכן בתאריך 8.10.18)
תהליך ההעפלה לענף התעמלות המכשירים בטוקיו יחל ממש עוד מעט – כבר בסוף 2018 יחל סבב תחרויות שיאפשרו צבירת נקודות שבהמשך יזכו את המנצחים בכרטיסים ישירים לטוקיו. השינויים שנעשו בחוקים להעפלה לאולימפיאדה הם דיי דרמתיים וחשוב להבהיר אותם כדי למנוע בלבול. אז החברים בג׳ימטרנט עשו לנו סדר ואנחנו מתרגמים לכם את הכתבה הארוכה אך ההו-כה נחוצה הזאת לשפת הקודש.
מוכנים? קחו אוויר!
העפלה לטוקיו 2020
עד עכשיו היו רק שתי תחרויות שבהן ניתן היה להעפיל למשחקים האולימפיים – אליפות העולם בשנה שלפני המשחקים (כלומר במקרה של ריו 2016 – אליפות העולם בגלזגו 2015) ותחרות הקריטריון האחרונה – הטסט איוונט, אליו העפילו אלו שלא קיבלו כרטיס אוטומטי לאולימפיאדה כדי לקבל צ׳אנס אחרון להשתתף בה.
לפי חוקי ההעפלה החדשים, יהיו לנו מבחר תחרויות ואפשרויות העפלה שיחלו כאמור כשנתיים לפני המשחקים.
12 נבחרות נשים ו-12 נבחרות גברים יעפילו לטוקיו ובסך הכל – 196 מתעמלים ומתעמלות (98 גברים ו-98 נשים) יתחרו במשחקים – המספרים האלו לא השתנו וכך היה גם באולימפיאדות קודמות.
3 הנבחרות שידורגו ראשונות בגמר אליפות העולם של 2018 (תתקיים בדוחה, קטאר) יקבלו כרטיס אוטומטי לטוקיו. שנה לאחר מכן, 9 הנבחרות שידורגו ראשונות במוקדמות אליפות העולם ועוד לא קיבלו כרטיס אוטומטי – יעפילו גם הן למשחקים.
מאחר ולפי החוקים החדשים נבחרת תורכב מ-4 מתעמלים, 12 הנבחרות שיעפילו מחסירות מ-196 הכרטיסים האפשריים 96 מקומות (4*12, גברים ונשים).
הכרטיסים הנותרים ילכו למתחרים בודדים. באליפות העולם של 2019 (שטוטגרד, גרמניה) יעפילו 20 המתעמלות ו-12 המתעמלים שיסיימו ראשונים בקרב-רב (שלא ממדינות שהעפילו כבר כנבחרת). 32 המקומות האלה הינם שמיים ושמורים למתעמלים שזכו בהם ולא לאיגודים.
12 כרטיסים נוספים יוכלו ללכת למתעמלים שיזכו במדליה בגמר המכשירים הבודדים באותה אליפות (גם כאן, למתעמלים שאין להם נבחרת שלמה שהעפילה). במידה וכל הזוכים במכשירים הבודדים יהיו ממדינות שכבר העפילו, הכרטיסים ילכו למדורגים הבאים בגמרים על המכשירים ובמידה וכל הפיינליסטים על כל מכשיר יהיו ממדינות שהעפילו כנבחרת, הכרטיסים יעברו חזרה לקרב-רביסטים כך שיש אופציה ליותר מ-20 מתעמלות ו-12 מתעמלים להעפיל דרך תחרות הקרב-רב. למשל, אם המתעמלת שסיימה במקום ה-97 בקרב-רב היתה המתעמלת ה-20 שהעפילה אוטומטית, והמתעמלת שסיימה אחריה, במיקום 98, עצובה כי פיספסה במיקום אחד את הכרטיס הנכסף, אותה מתעמלת במיקום 98 בעצם יכולה לזכות בכרטיס אם התפנה לה מקום דרך הגמרים של המכשירים, וכך גם 11 המתעמלות שיסיימו אחריה.
זוהי תאוריה אפשרית ביותר: בשלב ההעפלה לריו, רק מתעמלת אחת – הונג און ג׳ונג הצפון קוריאנית זכתה בכרטיס למשחקים דרך גמר המכשירים הבודדים בעוד 11 הזוכות האחרות כבר העפילו כנבחרת. כזכור, לריסה יורדאקה זכתה במדליית הארד בקרב-רב של 2015 אך לפי החוקים הישנים היא לא קיבלה כרטיס אוטומטי לריו (מאחר ולא זכתה במדלייה אישית בגמר המכשירים הבודדים) ונאלצה לנסות את מזלה בטסט איוונט (אבל נפצעה באצבעה לפני התחרות ולכן מי שנשלחה לתחרות המבחן ולבסוף העפילה לריו היתה קטלינה פונור). הפעם איגוד ההתעמלות הבינלאומי תיקן את העוולה הזאת (מתעמלת זוכת מדליה בקרב-רב שלא מעפילה אוטומטית לאולימפיאדה) בכך שהרבה כרטיסים בודדים יחולקו כבר באליפות העולם לקרב-רביסטיות שיסיימו במיקומים שפירטנו (כלומר – אם בדיעבד החוקים החדשים היו מתקיימים כבר בריו, יורדאקה היתה מעפילה אוטומטית למשחקים).
לסיכום, ישנם 32 כרטיסים מובטחים לטוקיו שיחולקו לקרב-רביסטים באליפות העולם של 2019, עם אופציה ל-עד 56 כרטיסים במידה ואף אחד לא יעפיל דרך גמר המכשירים הבודדים.
האפשרות הנוספת להעפלה לטוקיו היא דרך תחרויות גביע העולם, תחרויות שעד היום זיכו את המדליסטים בפרסים כספיים אך לא היוו שום יתרון להעפלה לאליפויות גדולות. בסבב האולימפי הנוכחי, 7 מתעמלות ו-9 מתעמלים יזכו בכרטיסים לטוקיו דרך גביעי העולם (שמתקיימים בשתי גרסאות – תחרויות קרב-רב ותחרויות מכשירים בודדים). כלומר, בשנים הבאות תחרויות גביע העולם יהפכו למעניינות וחשובות יותר.
אופן העפלה דרך גביעי עולם
בגביעי העולם של גרסת המכשירים הבודדים, הזוכה על כל מכשיר בכל סדרת התחרויות של 2018 ו-2019 (ביחד) יקבל כרטיס למשחקים, שיהיה אישי שלו (כלומר – לא ניתן לשינוי ע״י המדינה). כיצד יתבצע החישוב? הניקוד בגביעי העולם בנוי כך שכל מתעמל שמסיים בטופ 12 בתחרות מקבל נקודות לפי הטבלה הבאה:
| מיקום | נקודות | מיקום | נקודות |
| 1 | 30 נקודות | 7 | 12 נקודות |
| 2 | 25 נקודות | 8 | 10 נקודות |
| 3 | 20 נקודות | 9 | 8 נקודות |
| 4 | 18 נקודות | 10 | 7 נקודות |
| 5 | 16 נקודות | 11 | 6 נקודות |
| 6 | 14 נקודות | 12 | 5 נקודות |
בסיום הסבב כולו, שלושת המיקומים הגבוהים ביותר של כל מתעמל מתחרויות גביע העולם יתווספו לסכום הסופי שלו והמיקומים הפחות טובים יושמטו. לדוגמה, מתעמלת מסויימת התחרתה על הקורה בארבעה גביעי עולם בסך הכל ב- 2018 ו-2019 וסיימה במיקומים 1, 3, 5 ו-10. הניקוד של המיקום ה-10 יושמט והניקוד הסופי של המתעמלת יהיה 66 (לפי הטבלה). לעומתה, מתעמלת אחרת (לצורך הדוגמה – סאנה ווברס ההולנדית) התחרתה רק בשלושה גביעי עולם באותן שנים אך זכתה בכולן במקומות הראשונים על הקורה, הניקוד הסופי שלה יהיה 90 והיא תהיה מנצחת הסדרה וזו שתזכה לכרטיס לטוקיו (כמו גם המנצחות של 3 המכשירים האחרים והמנצחים של 6 המכשירים של הגברים).
הסתבכתם? זה הולך ונהיה מעניין:
זוכי הסדרות של המכשירים הבודדים יוכלו להעפיל לטוקיו גם אם מדינתן העפילה כנבחרת! אבל – יש כאן קטץ׳. אותם זוכים לא יכולים להיות כאלה שהשתתפו בתחרות הנבחרות באליפות העולם של 2018 או 2019. כלומר, אם אותה סאנה ווברס שזכתה בסדרת גביעי העולם על הקורה לפי הדוגמה שלנו למעלה, השתתפה באחת מאליפויות העולם ועזרה לנבחרת הולנד להעפיל לטוקיו – היא לא תזכה לכרטיס אישי אוטומטי דרך גביעי העולם למרות שהיא הזוכה הגדולה של סדרת התחרויות. לעומתה, אם למשל אחותה התאומה של סאנה, ליקה, סיימה שנייה בסדרת גביעי העולם ולא התחרתה באף אליפות עולם באותן שנים עקב פציעה לא עלינו, היא זו שתזכה בכרטיס האישי למשחקים, שיהיה שייך לה בלבד והיא תתחרה באולימפיאדה לא כחלק מהתחרות הקבוצתית של נבחרת הולנד אלא כמתעמלת בודדת.
מתחרים שיעפילו דרך סבב גביעי העולם על מכשירים בודדים יוכלו להתחרות בטוקיו על כל המכשירים, בלי קשר למכשיר בו ניצחו בסבב. חוק זה תוקן לאחרונה, לאחר שבתחילה איגוד ההתעמלות הבינלאומי פירסם שהזוכים של גביעי העולם יוכלו להתחרות בטוקיו רק על המכשיר בו זכו.
הנה תאריכי סבב גביעי העולם למכשירים בודדים לשנת 2018-2020:
כפי שציינו מקודם, תחרויות גביעי העולם מורכבות מתחרויות על מכשירים בודדים ותחרויות קרב-רב. אחרי שסגרנו את הפינה של 4 המכשירים הבודדים של הנשים ו-6 המכשירים הבודדים של הגברים, נותרו 6 כרטיסים נוספים להעפלה לאולימפיאדה מסבב גביעי העולם בקרב-רב.
אבל, הכרטיסים לטוקיו שיתקבלו דרך גביעי העולם בקרב-רב ילכו לאיגודים השונים ולא למתעמלים ספציפיים, כך שמתעמלים לא חייבים להגיע לשלושה גביעי עולם כקרב-רביסטים על מנת לנסות לקבל כרטיס לאולימפיאדה. בשנת 2016 לדוגמה, היו שלוש מתעמלות אמריקאיות שהשתתפו כל אחת בגביע עולם אחר: גבי דגלאס, מיקיילה סקינר ואמליה הנדלי. דגלאס וסקינר סיימו במקום הראשון בקרב-רב בתחרויות בהן התחרו והנדלי שלישית. הדירוג המשולב של שלושתן היה הגבוה ביותר מכל סדרת תחרויות הקרב-רב של גביעי העולם ב-2016. אם ארה״ב תזכה שוב בסך הכי גבוה בתחרויות אלה במרוץ לטוקיו 2020, היא תקבל כרטיס למשחקים שיילך למתעמלת קרב-רביסטית אותה האיגוד האמריקאי יוכל לבחור.
הנה טבלת הניקוד של תחרויות הקרב-רב בגביעי העולם:
| מיקום | נקודות | מיקום | נקודות |
| 1 | 60 נקודות | 7 | 30 נקודות |
| 2 | 55 נקודות | 8 | 25 נקודות |
| 3 | 50 נקודות | 9 | 20 נקודות |
| 4 | 45 נקודות | 10 | 15 נקודות |
| 5 | 40 נקודות | 11 | 10 נקודות |
| 6 | 35 נקודות | 12 | 5 נקודות |
בסיום סבב תחרויות גביע העולם לקרב-רב של 2020, שלוש המדינות שיסיימו בטופ יזכו בכרטיס למשחקים אותם יחלקו האיגודים של אותן מדינות למתעמלים ולמתעמלות שהם יבחרו. אבל (תמיד יש אבל…), לתחרויות הקרב-רב של גביעי העולם 2020 יוזמנו רק מדינות שסיימו בטופ 12 במוקדמות אליפות העולם של 2019. איגוד ההתעמלות הבינלאומי ישלח לאיגודי אותן מדינות הזמנה להשתתף בגביעי העולם לקרב-רב של 2020 ולהתחרות על 3 כרטיסים נוספים למשחקים למתעמלים קרב-רביסטים, שגם במקרה הזה – יתחרו שלא כחלק מהתחרות הקבוצתית אלא כמתעמלים בודדים.
הנה תאריכי סבב גביעי העולם לקרב-רב לשנת 2020:
העפלה לטוקיו דרך תחרויות יבשתיות
בסבב האולימפי הנוכחי, שני כרטיסים (או 1 במקרה של אוקיאניה) יינתנו לזוכי הקרב-רב של האליפויות היבשתיות ב-2020, כלומר – באליפות אירופה של 2020 יוכלו 2 המתעמלים הראשונים בקרב-רב לקבל כרטיס אולימפי אוטומטי! כך גם באליפות אסיה, באליפות אפריקה, במשחקים הפאן-אמריקניים ובאליפות שתתקיים באוקיאניה (שם רק הזוכה הראשון והראשונה יקבלו כרטיס).
כמובן שגם כאן יש מספר סייגים. כמו בגביעי העולם, מתעמל שמדינתו קיבלה כרטיס אולימפי כנבחרת יוכל להעפיל רק אם הוא לא עזר לנבחרתו להעפיל דרך אליפות העולם של 2018 או 2019. בנוסף, מתעמל שיעפיל דרך האליפות היבשתית ושמדינתו העפילה כנבחרת – האיגוד של אותה המדינה יוכל להחליט למי לתת את כרטיס הקרב-רב הנוסף, בעוד אם מתעמל העפיל דרך אליפות יבשתית ומדינתו לא העפילה כנבחרת – הוא יקבל כרטיס אישי למשחקים, שלא ניתן להחלפה ע״י האיגוד.
ארבעת הכרטיסים הנותרים לאחר חלוקת כל 192 הכרטיסים לטוקיו יילכו למדינה המארחת – יפן ול-tripartite commission. מאחר ורוב הסיכויים שיפן תעפיל כנבחרת ואם לא – תעפיל לפחות מתעמל ומתעמלת בודדים, לא יהיה לה צורך בכרטיס קרב-רב נוסף ובמקרה כזה הכרטיס יילך למיקום נוסף בקרב-רב של אליפות העולם ב-2019. כרטיס הטריפרטיט לעומת זאת, מובטח ויילך למדינה שבשתי האולימפיאדות הקודמות שלחה פחות מ-8 ספורטאים בסך הכל (מכל הענפים) למשחקים. ב-2016 היתה זו פנמה שזכתה לכרטיס זה בענף התעמלות המכשירים.
עד כאן לאופן ההעפלה לטוקיו 2020. אנחנו יודעים, מדובר בהמון אינפורמציה, אבל אם מפרקים אותה לגורמים אפשר להבין כיצד תיבנה רשימת המתעמלים והמתעמלות לטוקיו.
הנה טבלה מסכמת עם כל תחרויות הקריטריון לטוקיו ומספר הכרטיסים שיחולקו בכל אחת מהן:
מוזמנים להוריד את הקובץ הבא ובו כל המידע בכתבה זו מסוכם בצורה מתומצתת.
נבחרות לעומת מתעמלים בודדים
אחד הנושאים המבלבלים הוא עניין המתעמלים הבודדים שנבחרות יכולות לשלוח למשחקים. בואו נשפוך קצת אור על העניין.
כל מדינה שמעפילה כנבחרת שלמה למשחקים יכולה לקבל 2 כרטיסים נוספים למתעמלים שלא יתחרו כחלק מהתחרות הקבוצתית. מדינה כזאת יכולה לשלוח קרב-רביסטים לסדרת תחרויות גביעי העולם לקרב-רב ולקוות לזכייה בטופ 3 בסדרה, או לשלוח מתעמל שמתמחה על מכשיר מסויים לסדרת גביעי העולם על מכשירים בודדים (אך אסור יהיה לו להשתתף באליפויות העולם בשנתיים שלפני המשחקים) ולקוות שייקח את המקום הראשון בסדרה על אותו מכשיר. אופציה נוספת היא שמדינה תשלח מתעמל לתחרות יבשתית ותקבל כרטיס קרב-רב נוסף דרכה.
אבל כל אחד מאותם מתעמלים בודדים שיקבלו כרטיס לאולימפיאדה לא יוכלו להשתתף בתחרות הקבוצתית. הציונים שלו לא יכללו בסך הקבוצתי במוקדמות והוא לא יזכה במדליה קבוצתית. עם זאת, הוא עדיין ייצג את מדינתו בתחרות האישית כך שחוק ה-2 מתעמלים ממדינה יפעל במקרה זה, כלומר לא יהיה גמר בו יוכלו להשתתף יותר מ-2 מתעמלים ממדינה, בין אם הם חלק מהנבחרת הקבוצתית או שקיבלו כרטיסים נוספים כמתעמלים בודדים מחוץ לנבחרת.
כדי להבין זאת, אפשר לקחת כדוגמה את נבחרת ארה״ב לריו 2016 כאילו היתה אותה נבחרת של 2020. לצורך הדוגמה, נגיד ש-4 חברות נבחרת ארה״ב הן סימון ביילס, לורי הרננדז, אלי רייזמן וגבי דגלאס. מדיסון קושיאן נבחרה ע״י האיגוד האמריקאי להשתתף גם היא כמתעמלת בודדת לאחר שארה״ב זכתה בסדרת גביעי העולם בקרב-רב. בנוסף, רייצ׳ל גואי העפילה גם היא כמתעמלת בודדת – היא לא התחרתה באף אליפות עולם בשנתיים שלפני המשחקים אך זכתה בסדרת גביעי העולם על הקורה.
המשחקים מתחילים ובמוקדמות, דגלאס וקושיאן מתמקמות ראשונות במקבילים ועולות לגמר. אז יש לנו מתחרה אחת מהנבחרת ואחת שהעפילה כבודדת. בקורה לעומת זאת, ביילס והרננדז מסיימות ראשונות ומעפילות לגמר. גואי סיימה אמנם שלישית, אך לא תוכל להתחרות בגמר בעקבות חוק 2 מתעמלות ממדינה.
כלומר, בגמרים האולימפיים לא נראה יותר מ-2 מתעמלים ממדינה, בדיוק כפי שהיה באולימפיאדות הקודמות מאז שהחוק התקבל. זה בעצם בין הדברים היחידים שלא השתנו.
מה שכן, ייתכן ונראה 6 מתעמלים ממדינה מתחרים במוקדמות הקרב-רב. כנבחרת, במוקדמות יעלו 4 מתעמלים על כל מכשיר כאשר 3 הציונים הגבוהים נחשבים לסך הכללי. אם נבחרת תרצה שתהיה לה אפשרות להשמיט ציון נמוך היא תצטרך שכל 4 המתחרים יעשו קרב-רב. אם מדינה מסויימת תעפיל 2 מתחרים נוספים כמתעמלים קרב-רביסטים (למשל מגביעי העולם ומאליפות יבשתית), גם הן יתחרו במוקדמות הקרב-רב. כזכור, באולימפיאדת ריו רק שלוש מתעמלות אמריקאיות עשו קרב-רב. הפעם, נוכל לראות 6 קרב-רביסטיות ומבחינת ארה״ב, שלה יש עומק של מתחרות קרב-רביסטיות, מדובר בהזדמנות מצויינת להביא יותר מתחרות מסוג זה למשחקים. אם אופן ההעפלה החדש היה תקף ל-2016, לארה״ב היו יכולות להיות 6 מתחרות עם ציון קרב-רב של מעל 59 ואם כולן היו מעפילות לאולימפיאדה, הקרב על 2 המיקומים בגמר הקרב-רב היה עשוי להיות מעניין ביותר.
אנחנו מקווים שעשינו לכם יותר סדר בראש מאשר בלאגן 🙂 ככל שיתקרבו ויחלו התחרויות הנחשבות לקראת טוקיו 2020, הדברים בוודאי יחלו להיות הרבה יותר ברורים.
