זו היתה עוד תחרות התעמלות שגרתית בליגת המכללות האמריקאית (NCAA) בפברואר של 2015. שלבי הילטון, מתעמלת אוניברסיטת קנטקי, עלתה לתרגיל הקרקע בידיעה שהיא המתעמלת הטובה ביותר על המכשיר בקבוצתה, היא הקלף החזק. מה שהיא לא ידעה היה, שהפס הראשון שתבצע באותה תחרות ישנה את חייה.
היא החלה את הריצה, ביצעה פליק-פלאק ועלתה לדאבל סלטה בקיפול, כאשר באמצע הסלטה השניה משהו קרה – נראה היה כאילו שלבי פשוט החליטה שהיא לא ממשיכה את האלמנט באמצע הביצוע. כשהיא עדיין עם הידיים למעלה, היא פשוט נפלה לקרקע, לתדהמת הקהל, השדרנים, חברותיה לנבחרת ובעיקר – לתדהמתה. נפילה קשה ומסוכנת שיכלה להיגמר גרוע. מי שמכיר את הענף וראה לא פעם מתעמלים שלא צולחים אלמנט ישימו לב מיד שמדובר בנפילה לא רגילה – משהו שם פשוט לא ברור, אחרי כל כך הרבה אימונים וחזרות – מתעמלים ברמה שלה לא מפסיקים תרגיל באמצע לאחר שעלו לאוויר:
מיד עם פינויה לבית החולים, שלבי נשלחה לעשות בדיקת CT כדי לוודא שלא קיבלה זעזוע מוח, הליך שגרתי לאחר נפילות מסוג זה. אלא שתוצאות הבדיקה גילו משהו שאף אחד לא ציפה לו – בראשה נמצאו ארבע נקודות לא ברורות ולאחר בדיקת MRI התגלו כגידול סרטני, כזה שבדרך-כלל מופיע אצל נערים בנים בני פחות מ-16.
וכך, מצאה את עצמה הילטון, תלמידת קולג׳ צעירה, בריאה, ספורטאית מגיל קטן, עוברת טיפולים כימותרפיים והקרנות, עוזבת את הלימודים ומתמקדת במטרה החדשה שלה – מלחמה על חייה. בראיון למגזין מקומי בקנטקי סיפרה שהחלק הכי קשה בתקופת האשפוז וההתמודדות שלה עם המחלה לא היה הטיפולים המתישים שעברה, אלא הריחוק מחיי הקולג׳ ומתחרויות ההתעמלות ומהחיים האקטיביים אליהם היתה רגילה. מצד שני, קרו גם דברים מאוד מרגשים באותה תקופה – ״לא חשבתי שלכל-כך הרבה אנשים אכפת ממני״, היא סיפרה. היא זכתה להאשתג מיוחד בשבילה – shelbystrong#, קיבלה אינספור איחולי החלמה וכרטיסי ברכה למשל מאוניברסיטת אוקלהומה, היריבה של אוניברסיטת קנטקי באותה תחרות בה שלבי נפלה. מתעמלת העבר האולמפית שנון מילר, שהחלימה בעצמה מסרטן, ביקשה לפגוש אותה אישית, ונרשמו מחוות דומות נוספות. זאת לצד דף התרמה שקם למענה ובעזרתו המשפחה הצליחה לגייס מעל 62,000$ לטיפולים שלה. ״זה פתח עבורי הרבה דלתות״, מספרת שלבי ומוסיפה – ״פגשתי הרבה אנשים שעודדו אותי, עד שכל הסיפור הרגיש לי כאילו מעז יצא מתוק, למרות שהיה לי ממש קשה״.
לאחר חודשים של טיפולים שלבי ומשפחתה קיבלו את הבשורות הטובות להם חיכו, כשהרופאים הודיעו להם שלא נותרו בגופה תאים סרטניים. בעוד הרופאים לא יכלו בתחילה להגיד לה איך המלחמה שלה במחלה תסתיים – הם כן ידעו להגיד שהיה לה מזל גדול ושתפסו את המחלה ממש בשלבים הראשונים שלה. מי יודע מתי היא היתה מתגלה אם לא הנפילה הגורלית באותה תחרות.
״הנפילה ההיא הצילה את חיי״, מסכמת שלבי בראיון וברגע שיכלה היא חזרה ללימודים במטרה לסיים את התואר שלה.
בסרטון הבא מספרת שלבי על כל מה שעברה בימים שלפני התחרות, בהם הרגישה לא טוב ונשארה ימים שלמים בבית, עד שהמאמנים שלה ביקשו שתלך לבדוק מה לא בסדר. למרות זאת, היא החליטה להתחרות והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה.
