כתבת אורח של רדה קנטרוביץ', טל שאשא, לינוי בן חכם, רון פרח וויקי.
רקע:
קבוצת תלמידים מבית הספר קמפוס קריית שרת בחולון אשר מרחיבה חמש יחידות תקשורת, עוסקת במסגרת המקצוע בפרויקט PBL בתקשורת (למידה מבוססת פרוייקטים). כחלק מהפרוייקט התבקשה הקבוצה למצוא נושא שלא מקבל מספיק סיקור בעיר חולון. המשתתפים חקרו אותו, מצאו מרואיינים וסיפורים והתבקשו להעלות אותו למודעות הציבור דרך התקשורת. הנושא אותו הקבוצה בדקה עוסק בספורט ככלל ובענף האקרובטיקה גברים בפרט. זה ענף ספורט מאתגר במיוחד ומה שהופך אותו לייחודי הוא השילוב של הגברים בספורט זה. הקבוצה נכחה לגלות כי הוא לא מסוקר בכלל וכי כמעט ולא מכירים בו. הקבוצה תקפה את הנושא על ידי יצירת קשר עם קבוצת האקרובטיקה בנים "בגין" בעיר חולון על מנת לייצר איתם שיתוף פעולה ולמצוא דרך לחשוף אותם ולעלות את המודעות כלפי ענף ספורט זה בעיר חולון והפיכתו לענף אולימפי. המשתתפים כתבו כתבה אינטרנטית אשר מציגה את חברי הקבוצה, הישגיהם, הצלחותיהם וסיפורם האישי שלהם וזאת במטרה לקדם ולתת לקבוצה במה בתקשורת.
הכתבה מובאת כאן לפניכם כפי שנכתבה ע״י חברי הקבוצה:
ענף האקרובטיקה בקרב גברים בארץ נחשב לאחד הענפים המרשימים מענפי ההתעמלות בפרט והספורט בכלל, אז איך זה שבקושי ראינו פרסומים בתקשורת אודותיהם?
ענף האקרובטיקה בישראל עלה בצורה ניכרת בחמש שנים האחרונות בארץ ומאז גורף מספר רב של מדליות, ניצחונות ומקומות ראשונים בעולם.
למרות הצלחתו של התחום אנו לא רואים כי הוא מקבל במה הולמת ומכבדת בתקשורת. מאחר וענף זה אינו מקוטלג כענף אולימפי, סיקורו לא יביא לתועלת כספית אל מול ענפים אולימפיים אחרים.
בארץ קיימת קבוצת אקרובטיקה אחת ויחידה המורכבת מארבעה בנים. הם מייצגים אותנו בעולם בכבוד ובגאווה ומתאמנים בלי הרף כבר 7 שנים , יוצאים לתחרויות ומחנות אימונים מסביב לעולם ובעליי הישגים מרשימים ואף מחזיקים בתואר "אלופי העולם".
הקבוצה מתאמנת בעיר חולון והיא הקבוצה היחידה בכל הארץ שמונה רביעיית בנים ועדיין, לא שמענו עליהם כמעט מעולם.
חבריי הקבוצה משתייכים לדרגת סניור – קבוצת בוגרים שגילם צריך להיות מעל 15 שנים. גילם ומשקלם של המתאמנים הוא תנאי קריטי ובסיסי ביותר המשפיע על הרכב הקבוצה. הם מופיעים בדרך כלל בתרגילי "פירמידה אנושית" המורכבים מתרגילים קשים שמבצעים חבריי הקבוצה.
בבסיס הפירמידה נמצאים ינאי קלפה ודניאל אורלביץ'.
המתווך- לידר דנה וקודקוד הפירמידה – אפי סאץ'.
"לאחר אליפות אירופה שהתרחשה באוקטובר 2015 לא שמעו על ההישגים שלנו בתקשורת, ההכרה היחידה והחשיפה הקטנה שקיבלנו הייתה באתר אינטרנט מקומי ופשוט וגם זה אחרי שביקשנו", כך מספרים ינאי קלפה ולידר דנה – חברי הקבוצה.
"היינו רוצים הכרה תקשורתית. זה מתסכל. אתה מרגיש שאתה עובד לחינם ולא מעריכים אותך. אין מספיק תקציב ומקום במשחקים האולימפיים כדי שהקבוצה שלנו תוכל לקבל הכרה. אנחנו בטוחים שאם נקבל סיקור הענף יצמח בצורה משמעותית וכבר לא יהיה מוזר לראות "בנים בטייץ"."
הכירו את הנבחרת…
שם: ינאי קלפה
גיל: 21
מספר שנים בתחום: 14
קבוצות בהן היה פעיל : זוג מעורב (בן ובת) משנת 2010 עד שנת 2014.
קבוצת אקרובטיקה בנים (רביעיית בנים) משנת 2014 עד שנת 2017.
שאיפות לעתיד בתחום: להמשיך עם האקרובטיקה ולטפח קריירה כמאמן.
"עברתי לגור בעיר חולון מעיר ילדותי למען המטרה הזאת. הקרבתי המון למען האקרובטיקה. אני זוכר שבילדות אחי אהב כדורגל וההורים טיפחו את אהבתו והיו לוקחים אותו לאימונים. ואילו אני הייתי צריך להתמודד לבד עם האהבה הגדולה שלי לאקרובטיקה ללא תמיכה וסיוע מצד הוריי. לא התעניינו בי יותר מדיי. זה כל החיים שלי, זה מהווה את החלק העיקרי ביותר בחיי. אבל למרות כל הקושי אני עדיין בתחום ונהנה מכל רגע".
שם: לידר דנה
גיל: 19
מספר שנים בתחום: 16
קבוצות בהן היה פעיל : אקרובטיקה מכשירים משנת 2000 עד שנת 2007.
זוג בנים משנת 2008 עד 2014.
קבוצת אקרובטיקה בנים (רביעיית בנים) משנת 2014 עד שנת 2017.
"מגיל 3 אבא ראה בי פוטנציאל והשקיע בי בתחום האקרובטיקה. לאורך כל השנים השקעתי באקרובטיקה. בשלב מסוים התאהבתי גם במוזיקה והשקעתי בשני התחומים במקביל. עם הזמן הבנתי שעליי לבחור היכן אני רוצה להתמקצע. בחרתי באקרובטיקה למרות אהבתי הגדולה למוזיקה. לאורך הדרך היו קשיים רבים, לא היו לי כמעט חיי חברה וגיל ההתבגרות פסח עלי. מה שמחזיק אותי אלה התחרויות והעבודה הקשה שגורמת לי להבין ולהשלים עם העובדה שכל זה לא נעשה לשווא. אם לא היו הצלחות זה היה מפיל אותי. הספורט מחזיק אותי ומנחם אותי באיבוד הילדות, במקום מסוים הוא מקום מפלט עבורי."
שם: אפי סאץ'
גיל: 17
מספר שנים בתחום: 12
קבוצות בהן היה פעיל : זוג בנים משנת 2008 עד 2014.
קבוצת אקרובטיקה בנים (רביעיית בנים) משנת 2014 עד שנת 2017.
"הזיכרון הראשון והמשמעותי שלי מהתחום הוא כשהייתי בן 8 חוזר מפורק ומותש הביתה בכל שבוע אחרי האימונים הקשים. למרות ההתשה הרבה אימא המשיכה לדחוף אותי להשקעה. אני מקבל פרגון מלא מהמשפחה ומהחברים, ואף מופיע בבית הספר. האקרובטיקה עיצבה את האישיות שלי ואת הביטחון העצמי שלי ובכלל – את מי שאני היום. "
4 מתאמנים , 3 מדליות זהב, שנתיים של אימונים אינטנסיביים כקבוצה ומטרה משותפת וגדולה להצלחה! בתרגילים המיוחדים והלא שגרתיים שלהם ניתן להיתקל בעיקר בחו"ל. אבל ללא ספק הגאווה נשארת כאן ושייכת לארץ.
קבוצה נפלאה זו בעלת הישגים וצוות מובחר צריכה להיות משימה מובהקת עבור משרד התרבות והספורט, לקדמה ולתת לה במה שתקדם אותה ואת הענף בארץ.
