תצוגת תכלית אמריקאית בפסיפיק רים

 ליד ואנקובר, במערב קנדה, נערכה תחרות הפאסיפיק רים. הפאסיפיק הוא האוקיינוס השקט, והמילה רים – משמעה שוליים. ויחד – השוליים של האוקינוס השקט – כלומר – תחרות התעמלות בה מתחרות מדינות הגובלות באוקינוס השקט – ארה"ב, קנדה, מקסיקו, סין יפן ועוד.
pacrim
לתחרות מתכונת ייחודית, הכוללת נבחרת מעורבות של ג'וניור וסניור. כל הבנות מתחרות יחד כקבוצה, ומהתוצאות נגזרים תארי רב בנפרד, ובסוף נערכים הגמרים על המכשירים גם הם בנפרד לג'וניור ולסניור. בשל מיעוט המדינות, השדה לא מאד עמוק ואין פה ממש תחרות – אבל תודות לשיטת הניקוד, אפשר לקבל הערכה לא רעה לגבי מתעמלות ספציפיות ומגמות כלליות, וגם הצצה לעתיד.
ארה"ב כצפוי שלטה ביד רמה. הנבחרת כללה את הסניוריות אליזבת' פרייס, קיילה רוס ופייטון ארנסט והרשימה ללא נפילות או תקלות. גם בג'וניור, האמריקאים שלחו נבחרת מרשימה לא פחות, שכללה את ביילי קי שעברה את רף 59 הנקודות בקרב רב, את נורה פלאטלי עם תרגיל קורה מרשים במיוחד, ואת ניה דניס שיכלה על הרבה סניוריות כאן גם בקפיצות וגם בקרקע. גם הצעירות לא ספרו נפילות – הישג מרשים מאד בהתחשב בגיל הצעיר ובנגזרת הברורה – פחות נסיון בינ"ל.
פרייס, שתפסה את מקום הפייבוריטית אחרי שביילס פרשה בשל פציעת כתף קלה, נתנה שואו שיחזק את מעמדה בתחרויות הפנים אמריקאיות. פרייס התקרבה מאד לרף 60 הנקודות, ונתנה 7 מתוך 7 – ארבעה תרגילי קרב רב עבור הנבחרת + שלושה תרגילים בגמרים – כמעט ללא טעויות. היא סוחבת הביתה 5 מדליות – 4 זהב ואחת מארד.
כיף לנצח: פרייס בקרקע

ארנסט הגיעה לקנדה ברגע האחרון להחליף את ביילס – ועדיין הציגה יכולת מרשימה וציונים שנעים בין 14 ל 15 נקודות – ציונים חלומיים עבור כמעט כל מתעמלת מחוץ לגבולות ארה"ב – אבל ציונים שאין סיכוי שיספיקו למקום בנבחרת לאליפות העולם הבאה.
התרומה למאמץ הקבוצתי במקבילים:

רוס, שבונה יותר על ציוני ביצוע גבוהים ופחות על דרגות קושי מרקיעות שחקים, יכולה גם היא לצאת מרוצה מהתחרות, ללא נפילות ועם שלל מדליות משלה. אבל אני מקווה שרוס מפנימה שביילס ופרייס, גם ללא התעמלות "יפה וארטיסטית" עדיפות עליה – וזה צריך להדאיג אותה לקראת המטרה הגדולה – ריו 2016. יתרה מכך – היא זכתה לראות מקרוב מאד את ביילי קי, את נורה פלאטלי ואת ניה דניס שגם הן חולמות על ריו, ולא יספרו אותה, על כל הנסיון שלה והכבוד אליה, בדרך לשם.
רוס לקחה את הזהב (15.05) על הקורה – מעניין אם יש הורדה על הליפסטיק…

קי מזכירה את ג'ורדין וויבר – מתעמלת שללא מגבלות גיל כבר היתה יכולה להתמודד בגיל 15 על מקום בנבחרת ארה"ב לאליפות העולם הקרובה, וגם על תואר עולמי. אבל יש לה עוד שנה להבנות לקראת הדבר האמיתי – ריו. דניס היא המתעמלת הפיסית מבין השלוש, ועדיין לא ממש יודעת לשלוט בכל האנרגיה הזאת שלה – אז לצד הטריקים הגדולים – טקאצ'ב בשמיים וטוויסט על הקורה שנוחת מהרקיע, היא יציבה פחות ופחות נעימה לעין. ופלאטלי מסומנת ככשרון קרב רב, עם דגש על הקורה.
קי על המקבילים – שתי עזיבות ופאק סאלטו בשמיים:

פלאטלי על הקורה – 14.85 וזהב:

ניה דניס – אקרובטיקה של גדולות:

מה שמעצבן באמריקאיות הוא העובדה שאף סניורית לא ביצעה שתי קפיצות – ונותרנו עם גמר נטול אמריקאיות. וכך הן מוותרות על מדליות כמעט וודאיות. עם היתרון העצום של פרייס, שביצעה אמנאר וקיבלה עליו 15.7, או של כל אחת מהאחרות שמבצעות יורצ'נקו דאבלים יפהפיים – הן היו יכולות לעשות איזו צוקהארה פשוטה ולקחת הביתה עוד מדליה. יש להן היסטוריה בעייתית מאד עם זה, וזה משהו ממש לא ברור…
הסיניות ששלחו נבחרת ג'וניור עם סניורית אחת, הראו שגם לגבי דור העתיד הן לא איבדו את הטאצ' בכל מה שקשור לקורה ולמקבילים. על הקורה, הן לא קופצות, הן מרחפות. הפוינט שלהן יפה יותר, התנועה רכה יותר, הרגלים ישרות יותר, על הפירואטים על המקבילים אין מה לדבר – מאז נסטיה ליוקין אין להן מתחרות בכלל. הן מרחפות בין הבדים – וזו תעלומה למה רק הם מצליחים לייצר כאלה דברים. כראוי, הן לקחו את הזהב במקבילים בצדק רב – בעזרת הואן לואו , שם שכדאי לזכור.
מי שימצמץ עלול לפספס את הפירואט באחיזה מוסבת…

הסיניות הראו פחות שליטה על הקורה – הסניורית היחידה – יופן שיה – רשמה 14.9 (אין סרטון בינתים), ולקחה את הכסף. אבל אצל הג'וניוריות הן לקחו רק את הארד. דווקא טינגטינג ליו הראתה פוטנציאל גדול עם תרגיל יפה, קומבינציה מעניינת של קפיצת ידיים לסלטה לפנים, וקפיצות מרהיבות. אך נפילה השאירה אותה ללא פודיום:

אלי בלאק היתה נקודת אור מבחינת קנדה – גם זהב בקפיצות, וגם תרגיל מבריק על הקורה במוקדמות (היא נפלה בגמר) היא מרחפת בסלטה גוף ישר שלה, ומפתיעה עם תוספת של סלטה עם בורג – מה שהופך אותה מבחינת דרגת קושי למועמדת לגמר על המכשיר באליפות העולם הקרובה:

שאלון אולסן ממשיכה להתמודד עם הגדילה וההתבגרות, כנראה טוב יותר בקרקע ובקפיצות מאשר במקבילים ובקורה – ולקחה את הארד בקפיצות ואת הכסף בקורה.
בגמר הקרקע:

היפניות היו מאכזבות – על אף השם המבטיח של מאי מורקאמי – שהיתה לפני כמה שנים ג'וניורית מבטיחה שטרם קיימה. המון טריקים מרשימים בסרטי אימונים – אבל בינתיים זה לא מתורגם למשהו מרשים באולם התחרויות.

והאוסטרליות היו שם גם – אף על פי שהיה קשה לשים לב. הנבחרת הזאת מנסה כבר שנה לברוא את עצמה מחדש, אחרי רבעון אולימפי מרשים בין 2008 ו 2012. אך בינתיים – התוצאות לא ניכרות. ארד אחד במקבילים אצל הסניוריות, ואף מדליה אצל הג'וניור
ארה"ב מדגימה שתור הזהב של ההתעמלות האמריקאית לא מראה אפילו סדק. הסיניות הגיעו לפסגה דומה ב-2008, אבל נסוגו מאז, והרוסיות והרומניות נעות בין גאות לשפל כבר שנים. ארה"ב מבססת עצמה מאז 2004 כמעצמה בעלת עומק מטורף ומאגר בלתי נדלה של כשרונות – בנות שיכולות בקלות להתמודד על מדליות עולמיות ואולימפיות, אך רובן המכריע יפלו עוד הרבה לפני התחרויות הבינ"ל, ולא ימנו עם 4-5 ה"נבחרות."
ארה"ב של היום מתחילה להזכיר את ברית המועצות בשנות ה 70 וה80, מעצמת התעמלות שלא הותירה הרבה מקום לאחרות, ושגם בה מתעמלות מוכשרות וחדשניות נשארו אנונימיות לחלוטין, באולמות האימונים ולא זכו להכרה. מעבר להתעמלות מדהימה, הסובייטיות הסתמכו על מערכת שיפוט שהותירה הרבה מקום לאינטרפרטציה, ושבה המוניטין תמיד סיפק יתרון קל, ולפעמים קצת יותר בציון הסופי. האמריקאיות לעומת זאת מסתמכות על קוד שיפוט שלא  מוקיר את הצד הרך יותר, את הבלט ואת התנועה. הן פיזיות להחריד ומעמיסות  את תרגיליהן באלמנטים, כראוי לשיטה של ציון ללא תקרה, ועד שלא תשתנה החוקה הן כנראה ימשיכו להשאיר אבק למתחרות.
נהניתם? שתפו עם חברים:

תגובות פייסבוק

תגובות

השאר תגובה