מכתב לאמא למתעמלת החדשה

פוסט שפורסם בבלוג ההתעמלות All Gymnast בשם A Letter to New Gymnastics Mom מובא כאן לפניכם לאחר שתורגם בחלקו ובוצעו בו התאמות לעברית ולשיטת ההתעמלות בארץ כמו גם שינויים ותוספות.
* הדברים כתובים בלשון נקבה אך מיועדים לשני המינים.

child-903450_640הקיץ החל וההכנות לקראת שנת הפעילות הבאה באגודות השונות בעיצומן. בין בילוי בים לחופשה משפחתית, ייתכן והבת שלך, שרק לאחרונה סיימה גן חובה ומתכוננת בהתרגשות לקראת 12 השנים הבאות בכותלי בית הספר, תחל שנה הבאה לפקוד מספר פעמים בשבוע גם את אולם ההתעמלות הקרוב לביתך, אולם שכאשר הגעתן ביחד לראשונה לראות אותו ולהתרשם ממה שקורה בין ארבעת הקירות התגלה כעולם ומלואו: משטח קרקע רחב ידיים שעליו מתרוצצים ילדים, חלקם עומדים על הרגליים, חלקם עומדים על הידיים וחלקם בכלל הפוכים באוויר למשך מספר שניות. בצד עומדות קורות גבוהות, חתיכות עץ מוזרות וצרות שמשום מה הילדים מוצאים עניין להתהלך עליהן ואז לקפוץ מהקצה למטה וחוזר חלילה. בצד השני ישנו עוד מכשיר מבהיל שלמדתן ששמו ״שולחן״, למרות שכל קשר בינו לבין השולחנות שיש לכן בבית מקרי בהחלט ונראה שאם תשימו עליו כוס קפה הוא לא יצליח להישאר עליו יותר מדי זמן. ויש גם את המקבילים, ויש ארגז, וטרמפולינה ו…ו… וואו! מה זה הלונה פארק הזה?

ברוכות הבאות לאולם התעמלות המכשירים, וברוכות הבאות לנבחרת ההתעמלות. רכשת לקטנה בגד גוף חדש ונוצץ אותו היא לובשת בכל יום בחופש לקראת תחילת האימונים כדי להזכיר לעצמה שמעכשיו היא מתעמלת, וייתכן ובקרוב גם תקבלו תיק ומדים, מדי נבחרת! competition-1184321_640והבת שלך, שכל כך תתרגש לקראת האימונים, החברות החדשות שתכיר, המאמנים שילוו אותה והאלמנטים שהיא עתידה ללמוד, תהיה פתאום חלק ממשהו גדול – חלק מאגודה, מקבוצה. כמה גאווה היא תרגיש. ואת, האמא, תהיי כל כך שמחה בשביל הגוזל הקטן. אבל בדיוק כפי שבתך לא ממש יודעת לקראת מה היא הולכת, גם את בוודאי לא בדיוק בטוחה לגבי התהליך. הרי שמעת על התעמלות מכשירים רק לעתים רחוקות, בין מדליה היסטורית של שטילוב לזכייה של נבחרת מסויימת באולימפיאדה.

אם מעולם לא לקחת חלק פעיל בהתעמלות תחרותית ייתכן והמסע שאת הולכת לעבור עם בתך בשנים הקרובות עדיין לוט בערפל. בתך כנראה תחל את דרכה בדרגה ו׳ או ה׳, הדרגות הנמוכות ביותר בהתעמלות מכשירים בארץ, שבהן מתחרות הבנות הצעירות שבתחילת דרכן. הרבה הורים נוטים להתרגש כל כך בתחילת השנה מעצם העובדה שבתם מתעמלת בנבחרת תחרותית ובעצם שוכחים שהמסע שלפניהם עשוי להיות ארוך ושכל מתעמלת רואה ועוברת באופן שונה את הדרך שלה.

הנה 5 טיפים שיעזרו לך, האמא למתעמלת החדשה, לשמור על פרספקטיבה נכונה כדי שתוכלי ליהנות מהתהליך.

 1. אל תנסי להבין מה קורה

ייתכן ופשוט תשתגעי אם תנסי להבין את אופן מתן הציונים בתחרויות וההורדות על האלמנטים, במיוחד בגילאים הצעירים. בתחרות, את והשופטים רואים את התרגילים אחרת לגמרי. נכון, היה נחמד אם כל מתעמלת היתה מקבלת גליון ציונים עם הסבר על ההורדות והשיפוט כדי לדעת על מה לעבוד בהמשך אבל זה לא המצב. בסיום תחרות, תפקידך הוא לחבק את הילדה ולעודד אותה, להגיד לה שאת אוהבת ותומכת בה בלי קשר לתוצאות שהיא מקבלת. אל תנסי להילחם בניקוד. זה לא יעזור וזה לא תפקידך – סמכי על המאמנים שכבר ידעו מה לעשות אם נעשה אי צדק, וזכרי שאי צדק קורה בספורט גם בדרגות הגבוהות ביותר, אל תבזבזי אנרגיות מיותרות על כך.

2. הבת שלך היא הבת שלך.

אין טעם להשוות את ההתקדמות של בתך לזו של בנות אחרות בקבוצה. כל אחת מתקדמת בצורה שונה ובגילאים הצעירים ישנה התקדמות ותפיסה מהירה, כך שאם תייחסי תשומת לב רבה מדי ל״למה טלי כבר עושה סבב בטן והבת שלי עוד לא?״ – זה לא ירפה ממך. סמכי על התהליך ועל הידע והניסיון של המאמנים. זכרי שבתך תגיע לביצוע האלמנטים שלה כשהיא תבשיל לכך. אל תנסי לדחוף אותה לנסות דברים חדשים ולהתקדם כי בכך את עשויה להזיק לה, המוטיבציה שלה להתקדם צריכה לבוא מבפנים ולא מהורה שדוחק בבתו להיות ״כמו טלי״.
בנוסף, עצם העובדה שבתך מראה ״כשרון טבעי״ לא אומרת שיש בה גם את האש והתשוקה לשרוד את התהליך הארוך ואת כל השלבים בדרך להיות מתעמלת עלית. הרבה ילדים הם בעלי כשרון טבעי כשהם מתחילים להתעמל – אל תתני לזה ״לסנוור״ אותך ולחשוב שהדרך של בתך לאולימפיאדה סלולה בזכות זה.

3. אל תדאגי בעניין הדרגות.

שיטת הדרגות מונהגת בשל סיבה מסויימת. ככל שהילדה תתקדם היא גם תעלה בדרגות ברגע שהמאמנים והיא עצמה ירגישו שהגיע הזמן המתאים לכך וברגע שתגיע להישגים שיאפשרו לה זאת. כל מאמן וכל אגודה הם שונים בהקשר של ההתקדמות והמעבר בין הדרגות, ישנם מקומות בהם יחליטו שלילדה כדאי להישאר עוד שנה בדרגה נמוכה יותר לעומת אחרים שיתנו לה להתחרות בדרגה גבוהה. המשחק הזה ייראה לך לפעמים לא פיירי, אבל ככה זה. לדחוף את הילדה לנסות אלמנטים של דרגות גבוהות לפני שהיא מוכנה לכך עשוי לפגוע בבטחון ובערך העצמי שלה. שוב, תני אמון בתהליך.

4.  תתמודדי עם המציאות.

רוב הסיכויים שבתך לא תסע לאולימפיאדה. רוב הסיכויים שהיא בכלל תפרוש עד גיל 13. זאת הסטטיסטיקה בכל העולם ובכל ספורט, מעטות המתעמלות שמגיעות לרמות הגבוהות ביותר מתוך נבחרת גדולה וענפה בגילאים הצעירים. הענף הזה דורש תעצומות נפשיות ופיסיות גדולות שהולכות ונהיות קשות יותר בעיקר בגיל ההתבגרות ועם ההגעה לדרגות הבינלאומיות. נסי לזכור מדוע בתך רצתה להתעמל מלכתחילה – זה היה לה כייף! התפקיד שלך כהורה הוא לא להיות מעורבת מדי או לנסות לאמן אותה בבית. תפקידך לעודד אותה ולתפקד כמשענת תומכת. לפעמים היא תלמד אלמנטים חדשים במהירות (בעיקר בהתחלה) ולפעמים זה עשוי לקחת שנה-שנתיים עד שתצליח משהו חדש. נסי להתמקד בתהליך וליהנות מההצלחות הקטנות שבדרך. ההצלחות הקטנות הן אלו שבונות את הספורטאית הצעירה ומלמדות אותה שיעורים לחיים, לא המרדף התמידי אחר המקום הראשון. זכרי גם שככל שהיא תתקדם ותעלה ברמה ייתכן ותבינו שזו לא המסגרת המתאימה לה. אם במשך השנים הילדה מגיעה יותר ויותר מדוכאת מהאימונים וההתקדמות נעצרת, אולי זה הזמן לעבור לתכנית אחרת, לענף התעמלות אחר או אפילו לספורט אחר. התעמלות מכשירים הוא ענף קשה, למען האמת זהו בין ענפי הספורט הקשים ביותר בעולם. מתעמלות רבות עשו מעבר מוצלח מהתעמלות מכשירים לענפי האתלטיקה למשל והגיעו לרמות הגבוהות ביותר. את ההצלחות והדרך שהן עשו כשהיו מתעמלות אף אחד לא יוכל לקחת מהן.

5. התמודדי עם הדרך בכל יום בפני עצמו.

אל תגרמי לענף להיות כל עולמך. השיחות שלך עם הורים למתעמלות אחרות לא צריכות להיות רק על בסיס ״בת כמה הבת שלך? באיזו רמה היא?״. בסופו של דבר, זה לא ממש משנה. נסי לשמור על פרופורציה, התעמלות היא לא כל עולמה של בתך, אלא חלק ממסע חייה. אם זה הופך להיות בשבילה ספורט מקצועני או ״רק״ פעילות גופנית, בסופו של יום כל אימון מעצב את השיעורים והלקחים שהיא לומדת במהלך התקופה וזה מה שחשוב. הבת שלך רוצה ממך אהבה ללא תנאים בלי קשר לאן הספורט לוקח אותה. סיום כל יום אימונים וכל תחרות יהיו מלווים בתחושות שונות, בעליות ובמורדות ועלייך לזכור שזאת הדרך שלה.

Screen Shot 2016-07-10 at 10.53.34 AMלסיכום, הדבר החשוב ביותר כאמא למתעמלת חדשה הוא לזכור לשמור על איזון בין התעמלות, משפחה וחינוך כמו גם פעילויות אחרות. בתך הספורטאית תפנה אליך, האדם הכי חשוב לה ומודל ההשראה שלה, כשתצטרך את התמיכה שלך במהלך הקריירה, ובעוד קל מאוד להימשך לרגעים המרגשים וה״היי״ שהענף הזה יכול להציע, מדובר רק בחלק מהחיים של בתך. עליך לוודא שהדברים האחרים שהיא עסוקה בהם תופסים גם הם מקום של כבוד בחיי היומיום שלה. היא תהיה בת 8, 9 ו-10 רק פעם אחת, חשוב שזכרונות הילדות שלה יהיו מלאים בשלל פעילויות ונושאים, כך שתוכל להסתכל אחורה יום אחד ולזכור את כל האירועים והפעילויות שלקחה בהם פעם חלק, לא רק מתחום אחד.

נהניתם? שתפו עם חברים:

תגובות פייסבוק

תגובות