אנחנו לא יודעים אם שמתם לב, אבל אוגוסט אוטוטו נגמר. רוב המתעמלים נמצאים כעת בחופשות מאימונים, מבלים בבריכה, בים, בחו"ל, נפגשים עם חברים ומנצלים את ימי החופש האחרונים, ובקרוב מאוד יחזרו לספסל הלימודים בבוקר ולאימונים אחר הצהריים. זה הזמן שלהם ליהנות, אין ספק, אבל לקראת החזרה לשגרה, זה גם זמן טוב להיזכר בשנה שעברה ולחשוב על ההישגים, ההצלחות, הדברים שהלכו קצת פחות טוב ועל מה רוצים להשיג שנה הבאה.
אם אתם מתעמלים שקוראים את הכתבה הזאת, כדאי שתכינו דף, עט ומדפסת (כן כן).
אם אתם הורים למתעמלים צעירים שקוראים את הכתבה – אולי זה יהיה רעיון טוב לשבת איתם ולספר להם עליה, וגם להדפיס את המתנה שלנו בסוף הכתבה ולעבוד עליה ביחד עם הילדים.
אם אתם מאמנים או אנשי מקצוע – בוודאי קראתם בעבר מאמרים על חשיבות הצבת מטרות וכנראה שאתם שוקדים בימים אלה על הכנת תכנית אימונים לשנה הבאה, מציבים מטרות לעצמכם ולקבוצות השונות ובונים תרגילים חדשים. אם הכתבה המובאת בפניכם תחדש לכם משהו – מה טוב, ואם לא, אפשר פשוט לשתף אותה עם ילדי הקבוצה וההורים.
בשנת 2009 כתב עיתונאי ספורט בשם קלוד פרקון על חשיבות הצבת מטרות בספורט. בכתבתו הוא משווה ספורטאי לסירת מפרש – שניהם יכולים להיות במצב מצויין, חייבים רוח (מוטיבציה) כדי להתקדם, אבל כיוון ההתקדמות תלוי באופן הגדרת המפרשים וההגה (המטרה) כדי לשלוט עליו.
שליטה נכונה על המפרשים וההגה תבטיח שימוש נכון ברוח והתקדמות לעבר הכיוון הרצוי. המפרשים וההגה, שמתייחסים במטפורה זו להגדרת מטרות, חייבים להיות מדידים וספציפיים כדי שהספורטאי לא "ייסחף" לכיוון לא רצוי, גם אם המוטיבציה שלו גבוהה והאנרגיה בשמיים.
המפתח בהצבת מטרות הוא קל להבנה אבל קשה לביצוע – היעדים צריכים להיות מצד אחד מספיק מאתגרים ומצד שני ברי השגה. מטרה קלה מדי לא תניע לפעולה ומטרה קשה מדי תוריד מוטיבציה ברגע שהספורטאי יבין שהיא בלתי אפשרית.
בכתבה שהזכרנו מובאת דוגמא של מתעמלות בגילאי 9-13 בהקשר של הצבת מטרות. הכותב ביקר באולם התעמלות ושאל מספר מתעמלות על איזה אלמנט הן עובדות בימים אלו. בעוד רובן ירו לאוויר שמות של אלמנטים, אחת המתעמלות התמהמהה עם תשובתה ולבסוף אמרה שהיא "פשוט רוצה להשתפר". השאלה הזאת גרמה למאמן של הנבחרת להבין סוף סוף למה אותה מתעמלת הגיעה לאימונים בלי מוטיבציה. בסיום אותו אימון, ישב קלוד (כותב המאמר) והמאמן וביחד עם המתעמלת החליטו על שני אלמנטים שהיא רצתה להכניס לתרגיל הקרקע שלה. שבוע בלבד לאחר מכן עידכן המאמן את קלוד בכך שישנו הבדל עצום בגישה של אותה מתעמלת לאימונים. היא התייחסה לאימונים ביתר רצינות, לא רק לחלקים שבהם עבדה על אותם שני אלמנטים שרצתה להוסיף אלא לאימון כולו. המעשה הקטן הזה של הגדרת שתי מטרות שינה לגמרי את הגישה של המתעמלת לאימונים מאותו יום ואילך.
הדוגמא הזאת מובאת בכתבה כדי להראות כמה חשוב למצוא משמעות בתרגילים ובאלמנטים שהמתעמלים מבצעים. אם הם יודעים בשביל מה עושים כל כך הרבה חזרות על אותה מיומנות בסיסית, אם הם מבינים בדיוק על מה אותו תרגיל עובד ומה המטרה בסוף – הם לא יחפשו תירוצים להתחמק ממנו ולא יעשו אותו ללא חשק.
מה מטרות משיגות?
לפי מחקרו של ד"ר ריצ'ארד קוקס (Cox, 1994), מרצה בכיר במספר אוניברסיטאות בארה"ב שמתמחה במדעי הספורט, ישנן ארבע דרכים בהן הצבת מטרות עוזרת לשפר ביצועים:
- מיקוד תשומת לב במשימה – כשישנה מטרה ספציפית, הספורטאי שם לב לביצועים שלו ולדרכים לשפרם
- מטרה מגייסת מהספורטאי יותר מאמצים – ספורטאי עם מטרה ברורה יגייס יותר מאמצים וכוחות להשיגה
- מטרה מביאה להתמדה – ההתמקדות בהשגת המטרה עוזרת ליצירת אימון מעניין יותר והריכוז במטרה מפחית הסחות דעת
- מטרה מקדמת בחינת אסטרטגיות נוכחיות ופיתוח אסטרטגיות חדשות – ספורטאי עם מטרה בראש מחפש דרכים להשיג אותה, דרכים שלא היה מגיע אליהן לולא היתה לו מטרה ברורה.
בנוסף לכל זה ובמיוחד בהתעמלות, שם החזרות על כל אלמנט ועל כל תרגיל עשויים לשעמם את המתעמלים (בעיקר את הצעירים שלא מבינים למה עושים את אותו הדבר כל כך הרבה פעמים), כשיש מטרה ברורה לטווח קצר שניתן להשיגה במהירות, עצם ההצלחה גורמת לאימונים להיות מתגמלים יותר.
איך מגדירים מטרות בצורה יעילה?
- יש להגדיר מטרות לטווח קצר ולטווח ארוך – בעוד מטרה לטווח ארוך יכולה להיראות בלתי ניתנת להשגה למתעמלת, כש"מפרקים" את המיומנות ממנה היא מורכבת לפרקי זמן קצרים ומשיגים כל אחד מהם בטווח קצר, המטרה ארוכת הטווח כבר לא נראית "מאיימת" כל כך וההצלחות הקטנות בדרך עוזרות להעלות את המוטיבציה להשגת המטרה הגדולה
- המטרות צריכות להיות ספציפיות ומדידות ("להיות מתעמלת טובה יותר" או "לרוץ מהר יותר" הן מטרות לא אפקטיביות)
- המטרות לא צריכות לכלול רק אלמנט או מיומנות ספציפיים אלא גם פרק זמן שיוקדש להצלחת ביצועם
- בזמן העבודה על השגת המטרות יש לשנות אותן באופן קבוע לפי ההתקדמות – להציב יעדים מאתגרים יותר אם הן הפכו לקלות מדי או לעדכן אותן אם הן אינן מושגות בפרק הזמן הנתון
סוגי מטרות
ישנם שני סוגי מטרות- מטרות-ביצוע או מטרות-תוצאה. דוגמא למטרת ביצוע היא אותם אלמנטים שהמתעמלת בתחילת הכתבה רצתה להוסיף לתרגיל הקרקע שלה, בתוספת זמן מוגדר להצלחתם, למשל – חודשיים. מטרה לטווח קצר יותר יכולה להיות הצלחת ביצוע האלמנטים באופן מושלם לבור בתור חודש. גם ביצוע של תרגיל קורה עם כל הדרישות של דרגה מסויימת יכול להיחשב כמטרת-ביצוע.
מטרת תוצאה היא תלויית-הישג, למשל – לקבל ציון ביצוע מסויים בתרגיל קרקע, לקבל את כל הניקוד על ביצוע דאבל-פירואט בתחרות. אם ישנה תחרות באופק, מטרת-תוצאה יכולה גם להיות "לסיים ראשונה בנבחרת בקפיצות". אפשר להגדיר מטרות-תוצאה שימושיות יותר מזכייה בתחרות או קבלת ציון מסויים על ידי "הצרה" שלהן, למשל לא ליפול מהקורה או לא לצאת מהקווים בקרקע. במטרות-תוצאה כמו גם במטרות-ביצוע, יש להגדיר מסגרת זמן להשגתן. פרק זמן יכול למשל להיות תאריך של תחרות מסויימת שבה יש להשיג את המטרה.
מטרות-ביצוע הן לרוב יעילות יותר ממטרות-תוצאה, מאחר והן בשליטת הספורטאי עצמו, בעוד בתחרויות ישנם גורמים נוספים שתלויים בהצלחה שלו כמו מתחרים אחרים, שופטים, קהל וכו'. מה גם שמטרות-ביצוע יכולות להיות מושגות גם בזמן שמטרות-תוצאה אינן מושגות- מתעמלת יכולה להפסיד בתחרות למרות שהצליחה לא ליפול מהקורה בכלל, ובכך להשיג את היעד למרות שלא סיימה ראשונה.
חשוב לעדכן את המטרות כשמגיעים אליהן או אם לא מצליחים להשיגן, במיוחד כשמדובר במטרות-ביצוע לטווח קצר. אם מגיעים ליעד מסויים,לא בהכרח צריך לשנות אותו או לעדכן אותו אם פרק הזמן לביצועו עוד לא נגמר, אבל אם לא מצליחים להשיגו בזמן הנתון יש לעבור עליו ולשנות אותו בהתאם לביצוע הנוכחי.
שיתוף אחרים במטרות
באופן כללי שיתוף מטרות עם עוד אנשים הוא יעיל. בעוד מתעמלים לא בהכרח ירצו לחלוק את הכוונות שלהם עם חברי הקבוצה האחרים אותם הם מתכוונים לנצח, שיתוף המטרות עם בני משפחה וחברים יכול לעזור בהעלאת המוטיבציה ושמירה על המטרות בראש מאחר וממשיכים לדבר עליהן.
עוד דרך לשמור על המטרות "טריות" בראש היא לכתוב אותן על דף גדול ולשים בבית ליד המיטה או בתיק בית ספר.
ולסיום – מתנה קטנה לשנה החדשה
אם בכתיבת מטרות עסקינן, הנה משהו קטן שיצרנו עבור מתעמלות צעירות לקראת שנת הפעילות הבאה. מדובר בקופסת מטרות שמדפיסים ובונים לבד: גוזרים את הצורה לפי הקווים המלאים, מקפלים לפי הקווים המקווקווים, כותבים את השם, מגדירים תאריך יעד, מכניסים לקופסא דף עם המטרות שרוצים להשיג השנה וכשמגיע התאריך – מוציאים את הדף ומסמנים מה הושג. מומלץ להדפיס את התבנית על דף בריסטול עבה וצבעוני.
הכנו לכם גם דף מטרות לדוגמא שאפשר להשתמש בו, או שפשוט כותבים על דף חלק את כל מה שרוצים להשיג השנה.
ובהזדמנות זו נאחל לכל הקוראים, הצעירים והמבוגרים, שנה מוצלחת ומלאת הישגים!
להורדת תבנית קופסת המטרות – לחצו כאן (קובץ PDF) | להורדת דף מטרות (קובץ PDF) – לחצו כאן
