התעמלות מכללות בארה"ב היתה מאז ומתמיד האחות הגדולה והמגושמת של המסלול האולימפי של התעמלות המכשירים. היא התאפיינה בעיקר בבנות שלא צלחו את המסלול האולימפי ולא התמודדו עם העומס, הקושי והלחץ. התעמלות המכללות הציעה לבנות האלה לימודים בתנאי מלגה, וגם אוירת התעמלות תחרותית קלילה יותר, נעימה יותר, מפרגנת יותר ובעיקר כיפית.
בנות המסלול האולימפי היו כחושות יותר, חבוטות יותר ומחייכות פחות לעומת אחיותיהן במכללות שהרבו לחייך, לצרוח מפרגון לאורך כל התרגילים, שהיו לרוב קלים באופן משמעותי.
אך שלוש תופעות של השנים האחרונות הפכו את הנוסחה הזאת על פיה:
ראשית, העידן שבו מתעמלת תלתה את העוריות ויצאה לגמלאות בגיל 17-18 תמו. הקונספט הנוראי הזה התפוגג, ויש מספיק מודלים לחיקוי שנותנים את הדחף ואת הבטחון למתעמלות צעירות להמשיך להתעמל גם בשנות ה-20 המאוחרות ואף יותר.
שנית, ההתמחות על מכשירים בודדים תרמה להארכת קריירת המתעמלות שיכולות להתמקד בפחות מכשירים ולהתמקד במכשירים שהם טבעיים יותר ונוחים יותר, בתוך ה-comfort zone של המתעמלת.
והשלישית והעיקרית – העומק בארה"ב הפך להיות כל כך משמעותי, שמעבר ל 5 או 6 בנות שמקבלות משימות בינ"ל כמו אליפויות עולם או תחרויות אחרות, יש עוד 200 בנות באותה רמה עם דרגת קושי עולמית, שהיו לוקחות אליפויות לאומיות בהליכה כמעט בכל מדינה אחרת – אך בארה"ב לא מצליחות להתברג בין 4-5 הגדולות.
ומה שקורה בסופו של התהליך הזה, הוא זליגה של מאות מתעמלות מוכשרות לליגת המכללות.
סייג קטן – התנאי היחיד מעבר ליכולת בקבלה למכללות היוא היות המתעמלת "חובבת" ולא "מקצוענית". המשמעות היא שמתעמלת שהחליטה לקבל על עצמה חסויות ולעשות כסף מהיותה כוכבת התעמלות (דוגמת ג'ורדין וויבר, אלי רייזמן, וגבי דאגלס) לא יכולה להתעמל במכללה.
בסופו של דבר, באליפות המכללות ניתן לראות כיום שלל מדליסטיות מהאולימפיאדה ומאליפויות עולם, כמו בריג'ט סלואון (אלופת עולם בקרב רב ומדלית כסף אולימפית עם נבחרת ארה"ב), מקנזי קאקוואטו (אלופת עולם עם נבחרת ארה"ב), סאם פשק (מדלית כסף אולימפית עם נבחרת ארה"ב) קיילה וויליאמס (אלופת עולם בקפיצות) ג'סי דזיל (אלופת פן אם עם נבחרת ארה"ב) ועוד שלל מתעמלות מקנדה ובריטניה בעלות נסיון אולימפי ועולמי. ועל אף שקוד הניקוד במכללות אינו מעודד מרוץ מטורף אחר דרגות קושי, עדיין אנחנו זוכים לראות התעמלות ברמה מאד גבוהה וגם אלמנטים סופר מקוריים בזירה הזאת שפעם נחשבה נחותה.
עדיין – זאת לא ממש אולימפיאדה. הקוד המובנה מכיל בתוכו אלמנטים שיוצרים פיגור בכמה מכשירים – וכך בקפיצות 95% מהמתעמלות מבצעות יורצ'נקו עם בורג בודד (שווה 10 נקודות), ובקורה לא נדיר לראות תרגיל עם אקרובטיקה מרשימה, אך אין שום סיבה לבצע ירידה של דאבל סלטה, שכן בורג וחצי או שניים מספיקים לתת שווי של 10 נקודות לתרגיל. גם בקרקע, בין פסים ראשונים של דאבלים בגוף ישר וצוקהארות, ופסים אחרונים של דאבל בקיפול, החוקה דורשת פס מתברג, כך שאפשר לראות פסים פשוטים מאד של בורג וחצי לסלטה גוף ישר וכד'.
בזמן שאצלנו חגגו פסח, 12 נבחרות המכללות הטובות בארה"ב התכנסו לקרב מותח – ערב המוקדמות – שבסופו 6 נבחרות עלו לגמר, ונקבעו גם אלופת הקרב רב והפיינליסטיות על כל מכשיר ומכשיר. באופן מפתיע, מכללות UCLA (קליפורניה לוס אנג'לס) ומכללת יוטה לא הצליחו להעפיל לגמר, ועל חשבונן מכללת נברסקה שלא רגילה למעמד הצליחה להפתיע.
6 הגדולות – פלורידה (האלופה משנה שעברה), ג'ורג'יה, אלאבמה, לואיזיאנה, אוקלהומה ונברסקה נלחמו בקרב צמוד, ובתום מותחן אמיתי שנגרר עד לסיבוב האחרון הוכתרו פלורידה ואוקלהומה לאלופות המכללות לשנת 2014 בתיקו . אלאבמה, שהיתה בדבוקה הראשונה עד הסיבוב האחרון לא עמדה בלחץ, כשלה על הקורה ונפלה למקום הרביעי המאכזב.
והיו עוד הפתעות – אלופת הקרב רב מהשנה שעברה, בריג'ט סלואון, היתה בדרך להגן על התואר עם תרגילים כמו אלה:
אבל נפלה מהקורה ונשרה מהפודיום. סלואון כמובן ייצגה את ארה"ב באולימפיאדת 2008 ולקחה הביתה מדלית כסף עם הקבוצה. ב-2009 היא היתה אלופת העולם בקרב רב, ולאחר פרישתה ב-2012 היא הצטרפה למכללת פלורידה והביאה אותה לפריחתה הנוכחית.
בקרב רב זכתה קים ג'ייקוב ממכללת אלאבמה – עוד מתעמלת עלית אמריקאית שהשתתפה באליפות ארה"ב, אך לא הצליחה להתבלט ולהתברג לחמישיה הראשונה. לאחר ערב שכולו הצלחות, היא זכתה בתואר עם 39.625 (במכללות עדיין משתמשים בסולם 10 הנקודות).
בקורה היא מציגה תרגיל יפה, נקי וקשה (למעט הירידה):
סאם פשק, עוד פליטה מאולימפיאדת 2008 ייצגה את נבחרת UCLA, וסיימה רביעית בקרב רב, ואיזה דאבל בגוף ישר!
בקפיצות, התואר הלך במשותף לקת'רין גרייבל:
ולריגן קורביל – עוד מתעמלת שהעפילה כמה פעמים לאליפות ארה"ב, אך לא זכתה בתהילה במסלול האולימפי:
במקבילים סלואון זכתה, עם תרגיל יפה ומדויק, ווריאציה ענקית של עזיבת הטקאצ'ב ודאבל גוף ישר מושלם:
במקום השני סמנת'ה שפירו – עוד מתעמלת עלית שהיתה ג'וניורית מבטיחה ואופציה עצומה לאולימפיאדת לונדון שמעולם לא מומשה בשל פציעות טורדניות. במכללות היא עושה חיל ומייצגת את אוניברסיטת סטנפורד בעיקר במקבילים, עם קוים ישרים ופוינט שלא מהעולם הזה:
בקורה היה גמר חלש יחסית, בלי בריג'ט סלואון שנפלה במוקדמות, ובלי דנושיה פרנסיס שעל אף הירידה המקורית (גלגלון בלי ידיים לרוחב הקורה ישר לבורג) ביצעה תרגיל פשוט אקרובטית ולא העפילה לגמר:
התואר הלך לטיילור ספירס עם תרגיל פשוט אך יפה:
ובקרקע היה הגמר הכי מרתק ואיכותי. התואר הלך לקת'רין גרייבל:
במקום השני היה תיקו משולש – כשמתוך השלוש לג'ו'אנה סמפסון ממישיגן היה התרגיל המרשים, עם דאבל גוף ישר מרשים:
ובתפקיד המאכזבות –
קיטרה האנטר, מתעמלת מוכשרת, אלופת הקרב רב והקפיצות מ-2012 שסבלה מיום לא טוב במוקדמות, ולא העפילה לשום גמר על אף יכולות כמו אלו:
עוד מאכזבת היתה לוימינסיה הול – מתעמלת עם סגנון ריקוד ייחודי שהובילה בדירוגי הקרקע בשנה שעברה אך כשלה להשיג תואר ברגע האמת, וכך גם השנה – בעיה במוקדמות מנעה ממנה להעפיל לגמר. בגמר הקבוצתי דווקא הלך לה לא רע עם 9.95:
