כשנדיה קומנצ׳י היתה בת 14, היא כבר רשמה לעצמה את אחד ההישגים המפוארים בעולם הספורט: מדליית זהב אולימפית בהתעמלות מכשירים. מלבד תחרות הקרב-רב אותה ניצחה, היא קטפה מדליות זהב נוספות גם על מכשיר הקורה ובמקבילים. בדיוק עשרים שנה לפני שקומנצ׳י הפכה לאגדת התעמלות (ושש שנים לפני שנולדה), עלתה על דוכן המדליות באולימפיאדת מלבורן אגדת התעמלות נוספת, אגנס קלטי, וענדה על צווארה ארבע מדליות מוזהבות בהן זכתה בתחרויות ההתעמלות, אבל לעומת נדיה – אגנס זכתה בהן בגיל ה״מופלג״ 35.
קלטי בתרגיל המקבילים שזיכה אותה בזהב ב-1956:
20 שנה זה הרבה זמן במונחי התעמלות. המכשירים משתנים והחוקים מתעדכנים בכל ארבע שנים, וגורמים רבים עשויים להשפיע על הצלחה או אי הצלחה של מתעמלת להגיע לטופ האולימפי בשנה מסויימת ובגיל מסויים. איגוד ההתעמלות הבינלאומי, שאמון על הגבלות הגיל בענף, שינה עד כה את גיל המינימום להשתתפות במשחקים אולימפיים אצל הנשים בסך הכל פעמיים. לעתים השינויים הגיעו אחרי מחלוקות ומחדלים שקרו. בשנת 1981 החליט האיגוד הבינלאומי להעלות את גיל המינימום לראשונה אי פעם, מגיל 14 ל-15. חמש עשרה שנה לאחר מכן, בתום משחקי אטלנטה, הועלה המינימום בשנה נוספת וכיום מתעמלת שרוצה להעפיל למשחקים האולימפיים חייבת לחגוג יום הולדת 16 באותה שנה בה מתקיימים המשחקים.
בעוד העלאת גיל המינימום בשנה אחת לא נראה כמו שינוי מהותי, מתעמלות ומאמנים רבים מחו על ההחלטה להעלות את הגיל ל-16 בטענה שמתעמלת מגיעה לשיאה בענף בין גיל 15 ל-16. במידה והחוק היה קיים כבר ב-1976, קומנצ׳י לא היתה יכולה להשתתף במשחקים האולימפיים ולעשות היסטוריה כמו גם דומיניק מוצ׳יאנו, סבטלנה בוגינסקיה וקרי סטראג שהשתתפו באטלנטה כשהן בנות פחות מ-16. רבים האמינו כי בהעלאת גיל המינימום, האיגוד יקשה מאוד על מתעמלות מסוימות, שגם ככה נאלצות להסתפק בקריירה ספורטיבית קצרה יחסית, להגיע לזירת התחרויות הגדולה בעולם ולהשתתף באולימפיאדה.
כל תרגילי ה-Perfect 10 של נדיה קומנצ׳י באולימפיאדת מונטריאול:
אך לצד המתנגדים היו גם קולות שתמכו בהחלטה באומרם כי העלאת הגיל עשוייה לתרום למתעמלות מבחינה בריאותית בכך שמאמנים לא ייאלצו לדחוק בהן להגיע לשיאן ולעלות מהר מדי בסולם הדרגות כשהן בשנות העשרה המוקדמות שלהן. כאמור, עד היום לא היה שינוי בגיל המינימלי והוא נותר 16, אך כבר נשמעו דיבורים מפי נשיא איגוד ההתעמלות הבינלאומי הקודם ברונו גרנדי על המחשבה להעלות את הגיל ל-18. ולפני שאתם זועקים ומתפלאים על הרעיון, אם נסתכל על הפודיום של אולימפיאדת ריו, נראה שבקרב-רב שלוש הראשונות עברו את גיל 18 ואף יותר מכך – סימון ביילס זכתה בזהב כשהיא בת 19, אלי רייזמן היתה בת 22 ואליה מוסטפינה – 21. בעצם, כשמעיפים מבט על טבלת המדליות המלאה של הנשים, מכל המכשירים, לורי הרננדז האמריקאית ואמי טינקלר הבריטית הן יוצאות דופן מבחינת גילן הצעיר והיחידות שלא עברו את ה-18. כל השאר זכו במדליה אולימפית כשהן כבר בנות 19 וחלק גדול מהן אף עבר את גיל ה-20.
לורי הרננדז זוכה בכסף על הקורה בריו, בגיל 16:
https://www.youtube.com/watch?v=Zgk03FxY7OM
התופעה של מתעמלות שמגיעות לשיאן אחרי גיל 20 אינה חדשה. בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, כשהגיל המינימלי להשתתפות באולימפיאדה עוד עמד על 14, האלופות הצעירות ביותר בענף היו בשנות ה-20 לחייהן. רובן התחילו את דרכן הספורטיבית כרקדניות בלט ורק בשלב מאוחר יותר עברו למכשירים. קלטי כאמור, זכתה ברוב מדליות הזהב האולימפיות שלה בגיל 35, לריסה לטינינה, אחת הכוכבות הסובייטיות הגדולות באותן שנים, היתה בת 21 כשזכתה במדליית הזהב הראשונה שלה בקרב-רב אולימפי וחזרה על ההישג פעם נוספת – בגיל 25, ובגיל 29 זכתה במדליית כסף. היא גם הוכרזה כאלופת העולם בשנת 1958 כשהיא בהריון עם בתה. המתעמלת הצ׳כית ורה צ׳סלבסקה ששחזרה את ההישג של לטינינה – 2 מדליות זהב אולימפיות בקרב-רב – זכתה בהן כשהיתה בת 22 ו-26.
ורה צ׳סלבסקה בתרגיל הקרקע שלה מ-1968:
אך הדבר התחיל להשתנות בשנות ה-70. הגיל הממוצע של מתעמלות אולימפיות ירד באופן דרסטי, ואם לפני כן מתעמלת כמו לודמילה טורישצ׳בה נחשבה ל״נוף שונה״ כשהתחרתה במשחקי מקסיקו בגיל 16 בלבד, גיל זה הפך לנורמה ככל שרמת הקושי של הענף הלכה ועלתה. בשנות השבעים המאוחרות, איגודים הגישו בקשות מיוחדות להותיר למתעמלות שנמצאות מעט מתחת לגיל המתאים להתחרות בדרגת הבוגרות. קארן קלסל, מתעמלת קנדית, הורשתה להתחרות באופן חוקי במונטריאול 1976 למרות שעוד לא הגיעה לגיל 14 ולמרות שלפי החוקים ה״יבשים״ היה אסור לה להתחרות עדיין. האיגוד אישר את השתתפותה באופן חריג כשהיא רחוקה 5 חודשים מהגיל המותר. אך חריגות כאלה לא התקבלו באופן אוטומטי. המתעמלת האמריקאית טרייסי טלברה לא הורשתה להשתתף באליפות העולם של 1979 על אף שנמנתה כחברת נבחרת ארה״ב לאליפות, כשהיא בת 12 וחצי בלבד.
אז למה בכלל להעלות את גיל המינימום? מה הרעיון שמאחורי שינוי המגבלה?
העלאת גיל המשתתפות לא שונה כדי להתאים את דרישות הענף לנתונים הפיזיים של מתעמלות, אלא כדי למנוע מילדים-ספורטאים להיפצע יתר על המידה. אלא שאלו המבקרים את הטיעון המדעי- בריאותי של העלאת הגיל סבורים כי אין סיבה למנוע ממתעמלות צעירות (ג׳וניוריות) להתחרות בתחרויות יחד עם הבוגרות.
פרשות זיופי גילאים
במשך השנים ועקב השינויים בגילאי המינימום, ידע עולם ההתעמלות לא מעט פרשות של זיוף גיל המתעמלות על מנת לאפשר להן להתחרות בתחרויות גדולות למרות שלא הגיעו לגיל המינימלי. את חלק מהפרשות גילתה התקשורת, לאחר שעיתונאים עשו תחקירים ומצאו תעודות לידה שונות מאלו שהציגו האיגודים בתחרויות. לעתים היו אלה המתעמלות עצמן שהתוודו בסיום הקריירה התחרותית שלהן שהן שיקרו אודות גילן, חלקן טענו כי לא השאירו להן ברירה אלא לשקר. דניאלה סיליבש היא אחת מהן. סיליבש היתה אחת הכוכבות הרומניות הגדולות של שנות השמונים המאוחרות. בשנת 2002 סיפרה בראיון על שהתבקשה לשקר אודות גילה ו״לגדול״ בשנתיים – ״אחד ממנהלי האיגוד הרומני אמר לי – תסתכלי על הדרכון שלך, מהיום את כבר לא בת 13 אלא 15״, היא סיפרה והוסיפה, ״אף אחד לא שאל אותי אם אני מסכימה לכך. הייתי בסך הכל ילדה. הם היו צריכים מדליות זהב וכל מי שהיה מעורב בענף ידע על כך״. גורמים באיגוד הרומני הכחישו את זיופי הגילאים במשך השנים, אך היו גם מי שהודו בנעשה וטענו כי זו היתה תופעה בינלאומית בשנות ה-80 וה-90 המוקדמות. למרות המידע על זיופים, עד היום ניתנו רק 3 ענישות עקב זיופי גיל, האחרונות שבהן היו ב-2010 כאשר מתעמלת סינית נושלה ממדליה וכאשר איגוד ההתעמלות הצפון קוריאני לא הורשה לשלוח מתעמלות לאליפות העולם עקב מתעמלת ששיקרה אודות גילה.
הפרשה המוכרת ביותר של חשד לזיוף גילאי המתעמלות היא זו שהתרחשה באולימפיאדת בייג׳ין 2008, שם היה חשד ש-4 מתעמלות הנבחרת הסינית השתתפו כשהן עדיין לא הגיעו לגיל המינימלי בו מותר להתחרות במשחקים. בעוד שנעשו חקירות רבות בעניין ועיתונאים ביצעו תחקירים על מנת לגלות את גיל המתעמלות האמיתי, איגוד ההתעמלות הבינלאומי טען כי לפי ממצאיו גיל המתעמלות היה חוקי. משרד הספורט הסיני טען כי ייתכן ומילוי לא נכון של הטפסים שהוגשו באולימפיאדה יצרו את הבילבול ואי ההבנה.
המתעמלת הסינית הא קסין, שעמדה במרכז פרשת גיל המתעמלות הסיניות, בגמר המקבילים בבייג׳ין 2008:
https://www.youtube.com/watch?v=z_Zt8O-99Wo
לסיום, כמו בכל תחום בעולם שלנו, נראה שההיסטוריה חוזרת – אחרי ההישגים המדהימים של קלטי בשנות ה-50, אי אפשר שלא לציין את מי שכיום נחשבת למתעמלת המבוגרת ביותר בענף – אוקסנה צ׳וסוביטינה, שגם בגיל 42 ממשיכה להתאמן ולהתחרות וטוענת שהיא עוד לא אמרה את המילה האחרונה. אם היא בעצמה לא שוללת זכייה במדליה אולימפית בגיל 45 בטוקיו – מי אנחנו שנפקפק? מלבדה ישנו מספר גדול של מתעמלות כיום שנמצאות באמצע שנות העשרים לחייהן וזוכות בהישגים מרשימים בתחרויות גדולות, כמו גם מספר מתעמלות בשנות ה-30 שלהן שלא מראות סימני עייפות – קטלינה פונור המתעמלת הרומניה הבכירה תחגוג יומולדת 30 בדיוק בעוד חודש, וסיליקי מילושי היווניה וחברתה הקרובה של פונור חגגה השנה יומולדת 33 ודניאל היפוליטו הברזילאית מתקרבת גם היא לחגיגות ה-33 שלה.
קטלינה פונור זוכה בזהב על הקורה באליפות אירופה 2017:
https://www.youtube.com/watch?v=N5dBNFWIpJk
אם הגיל הממוצע של השתתפות במשחקים אולימפיים ימשיך לעלות כפי שקרה בשתי האולימפיאדות האחרונות, ייתכן וגם אם איגוד ההתעמלות הבינלאומי יחליט שזה הזמן להעלות את המינימום ל-18, להרבה מאוד מתחרות זה לא ממש ישנה.
