בלה ומרתה קרולי – אז מי אתם בעצם?

בני הזוג קרולי מוכרים בעולם ההתעמלות בשל שני דברים עיקריים. האחד, בלה אימן את נדיה קומנצ'י. השני, מרתה היא האחראית על נבחרת העלית של מתעמלות ארה"ב. הנה סקירה על הקריירה של בני הזוג, עם כמה עובדות שאולי לא ידעתם.

בלה קרולי אימן התעמלות בבית ספר בעיר אונסטי ברומניה ובחר את תלמידותיו בצורה סלקטיבית על פי מבנה גופן והפוטנציאל האתלטי שראה בהן. אחת התלמידות הראשונות בבית ספרו היתה לא אחרת מנדיה קומנצ'י, שהגיעה אליו בגיל שש. בלה נבחר למאמן הלאומי של רומניה ב-1974 ונאלץ לשכנע את איגוד ההתעמלות הבינלאומי להכניס את נדיה ויתר המתעמלות שלו לאליפות אירופה ב-1975 ולאולימפיאדת מונטריאול ב-1976. האיגוד העדיף בתקופה זו מתעמלים ממרכז אחר ברומניה, בעיר בוקרסט.

בלה נבחר בסופו של דבר למאמן הראשי באולימפיאדת מונטריאול ורוב המתעמלות אכן הגיעו ממרכז ההתעמלות שלו באונסטי. רומניה זכתה במדליית הכסף הקבוצתית ונדיה, כידוע, קיבלה בפעם הראשונה בהיסטוריה את הציון המושלם 10. היא חזרה על הביצועים המושלמים שלה שש פעמים נוספות! נדיה הפכה לכוכבת בין-לילה וזה השפיע גם על מעמדו של קרולי כמאמן. הוא זכה להיות גם מאמנה הראשי של רומניה באולימפיאדת מוסקבה ב-1980 והפך מוכר ומפורסם בעולם ההתעמלות. בעיות בממשלת רומניה גרמו לו, לאשתו מרתה ולכוריאוגרפית שלהם, בסיבוב הופעות ב-1981, להגר לארצות הברית. הם התיישבו באוקלהומה.

בהמשך קיבל קרולי הצעה עסקית שבעקבותה עברו בני הזוג ליוסטון, טקסס. אולם ההתעמלות שבו השתקעו נתקל בקשיים כלכליים ובסופו של דבר בלה קנה את האולם. שמו ותהילתו של בלה כמאמנה של נדיה האגדית, הביא מתעמלות סקרניות רבות למרכז ההתעמלות שלו. לא עברו יותר משלוש שנים מאז הגירתו לארה"ב וכבר חזר בלה למשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס, 1984 בתור מאמנה של מרי לו רטון. מרי לו זכתה גם היא להצלחה גדולה ולמספר ציוני "10" מושלמים. הישגה הגדול והמוכר ביותר הוא זכייתה במדליית הזהב בתחרות הקרב-רב. כמובן ששוב קיבל בלה פרסום רב והוקרה בעולם ההתעמלות האמריקאי, דבר שהוביל אותו לעמוד בראש הנבחרת ההתעמלות האמריקאית באולימפיאדת סיאול ב-1988. לאחר האולימפיאדה מעמדו של בלה בארה"ב התחזק ויותר מתעמלות ברמה עלית עברו להתאמן תחת ידיו. באולימפיאדת ברצלונה ב-1992, חמש מתוך שבע בנות הנבחרת האמריקאית התעמלו אצל בלה בעוד השתיים הנותרות אומנו על ידי מאמנים שבלה עצמו הכשיר. במשחקים באטלנטה ב-1996, בלה אימן באופן אישי רק את דומיניק מוצ'יאנו וקרי סטראג, דבר שלא מנע ממנו לתפוס את רוב תשומת הלב של הנבחרת. בייחוד זכורה התמונה בה קרי סטראג נפצעה לאחר הקפיצה האחרונה שלה בתחרות הקבוצתית ובלה סוחב אותה לפודיום על זרועותיו. לאחר ההישג הגדול של נבחרת ארה"ב באולימפיאדת אטלנטה, זכייה בתואר הקבוצתי, בלה פרש מאימון סדיר ונבחר ל"היכל התהילה" של ההתעמלות האמריקאית ב-1997.

למרות ההצלחה של "השביעייה המופלאה" ב-1996, בשנים 1997 ו-1999 הנבחרת האמריקאית לא זכתה להצלחה גדולה בזירה הבינלאומית ולא השיגה אף מדליה באליפויות העולם שהתקיימו בשנים אלו.

עקב הירידה הגדולה בהישגים, ב-1999 איגוד ההתעמלות האמריקאי החליט לבצע שינוי ובלה נבחר לשמש כ"מתאם נבחרת ההתעמלות הארצית" של ארצות הברית. הוא החליט שכל חברי נבחרת העילית יגיעו מידי פעם למחנות אימונים אצלו בחווה ליד יוסטון למספר ימים "תחת פיקודו" וביצע תהליכי סלקציה לפני תחרויות גדולות, דבר שהביא לסלידת מאמנים רבים מהשיטה, בטענה שבלה "פולש" להם לטריטוריה. המתעמלות היו נתונות בלחץ עצום עקב כך. חוסר הצלחה במשחקי סידני 2000 גרמו לכמה מתעמלות "לפתוח את הפה" נגד השיטה של בלה.

ב-2001, השליטה על הענף בארה"ב הועברה מבלה לאשתו מרתה. היא לא שינתה את עניין מחנות האימונים אבל הפחיתה את תדירותם. גישתה של מרתה יותר מקובלת על המאמנים והמתעמלים בארה"ב וגם התוצאות החלו להגיע: בין 2001 ל-2007, מתעמלות ארה"ב הביאו למדינה 34 מדליות מאליפויות עולם וממשחקים אולימפיים, מתוכן 2 מדליות זהב אולימפיות בגמר הקרב-רב (קרלי פטרסון ב-2004 ונסטיה ליוקין ב-2008), מדליית זהב קבוצתית אחת באליפות העולם ב-2007, שתי מדליות כסף קבוצתיות במשחקים האולימפיים ב-2004 וב-2008 ושתי מדליות זהב בתחרות הקרב-רב באליפות העולם ב-2005 וב-2007.

מרתה מחזיקה בתפקיד עד היום. בלה שימש כפרשן ברשת NBC במשחקי בייג'ין וטען שנבחרת סין מרמה בגיל המתעמלות שלהן. למרות זאת, בלה לא מסכים עם הקביעה שהשתתפות באולימפיאדה מותרת רק למתעמלות בגיל 16 ומעלה בטענה שאם יש מתעמלת מספיק טובה, מגיע לה להשתתף. למרות טענותיו על הרמאות של גילאי המתעמלות הסיניות, הוא לא כועס על המתעמלות עצמן ואף החמיא להן על התחרותיות והמיומנויות שלהן בזמן התחרויות. גם על שיפוט הקפיצה של המתעמלת צ'נג פיי היו לו טענות. הוא אמר שהיתה שם רמאות.

מספר מתעמלות עבר של בלה טוענות שהוא נהג להתעלל בהן מבחינה מילולית ופסיכולוגית. היו לו הערות רבות על משקל המתעמלות וצורת גופן, מה שאולי גרם למספר מקרים של אנורקסיה. חלק מהמתעמלות הוכרחו להתעמל גם בזמן פציעות חמורות. דומיניק מוצ'יאנו אמרה שבתחרויות רחוקות מהבית, הן הורשו לאכול רק 900 קלוריות ביום ונבחרת הגברים הגניבה להן אוכל. לעומת טענות אלה, רבות מהמתעמלות צידדו בקרולי ואמרו שאכלו כמו שצריך ושבלה עשה להן רק טוב. נדיה קומנצ'י ומרי לו רטון גם הן אהבו את אופן פעילותו של בלה.

החווה של בני הזוג קרולי כוללת, מלבד המובן מאליו – אולם התעמלות גדול, גם חיות בר רבות, בריכת שחיה, "היכל תהילה" של מתעמלות וביתני שינה מעץ. הנבחרת הלאומית מגיעה לאימונים מידי חודש והבנות אומרות שהן אוהבות מאוד את השהייה שם, בעיקר בגלל האימונים הרצופים והמועילים, המפגש עם החברות וה"התנתקות" מהעולם החיצון. מלבד הנבחרת, מציעים בחווה להירשם לימי אימונים לכל מי שחפץ בכך. עלות של שישה ימי אימונים היא 435$ לכל מתעמלת.

לפניכם מספר סרטונים הקשורים למפעל ההתעמלות של בני הזוג קרולי.

קליפ הכולל קטעים ממחנה אימונים בחווה ביוסטון, משנת 2004. מסבירים שם מה עושים בחווה ורואים קטעים מהאימונים עצמם. מרתה מדברת על המחנה ומספר מתעמלות מביעות את דעתן על האימונים:

עוד קטע ממחנה האימונים, בו רואים כיצד בוחנים את היכולות הפיסיות של הבנות:

הכרזת בנות נבחרת ארצות הברית שנבחרו לייצג את המדינה בבייג'ין. ההכרזה התקיימה בחווה לאחר מספר ימים של תחרויות פנימיות שנקראות "Olympic Trials". הקטע כולל בין היתר ראיונות עם מרתה קרולי ומספר מתעמלות:

סיור בחווה, כחודשיים לפני אולימפיאדת בייג'ין: